פסק-דין בתיק ת"ק 44716-02-11

             התביעה הינה לתשלום סכום של 25,000 ש"ח שלטענת התובע שולם לנתבעת ביתר.

התובע בן 62, נכה 100 % בשל בעיות לב,  מנוי של הנתבעת שנים ארוכות.

בחודש יוני 2010 הוא  נקשר עימה במסגרת מבצע חדש לעיסקת חבילה שכללה שרותי טלפון, אינטרנט, וטלוויזיה בכבלים.

לצורך זאת העביר הטלפון שלו מבזק לנתבעת.

לטענתו הותקנו בביתו שני ממירים HD וכן ממיר מקליט ועוד שלשה ממירים Uהוא התחייב לתשלום חודשי של 330 ש"ח למשך 36 חודשים. לדבריו התשלום כלל שרותי V. O.D, ערוץ קליף ילדים, ויווה פלטינה, ערוץ הבריאות, האוכל, וטיולים, ועוד 6 ערוצים.

לטענתו במעמד זה לקחו ממנו ממרים ששילם עבורם בעבר.

כמו כן באוקטובר אותה שנה, חיברו על פי בקשתו שלוחה בבית בנו שנמצא במושב שדה משה   תמורת תוספת של 185 ש"ח.

 לטענתו חלו תקלות שונות וחוייב בתשלומים גבוהים מהמוסכם  וכן כי  הטכנאי מסרב להגיע לבית הבן . לכן בספטמבר שלח חודעה לנתבעת שלא נענתה ולכן ביטל את הוראת הקבע.

 בעקבות זאת ב-16.11.10 הגיע נציג הנתבעת וסוכם על תשלום חודשי של  342.70 ש"ח וחודשיים ללא תשלום,  אך למרות זאת ממשיכה הנתבעת לגבות סכומים לא מוסכמים . כמו כן טוען כי לא קיבל חשבוניות.

הנתבעת טוענת כי פעלה כדין ועמדה בכל התחייבויותיה כלפי התובע. אישרה כי ב-17.6.10 נקשרו בהסכם טריפל הוט מגה המקנה חבילת סטנדרט, וכן 6 חבילות אקסטרה , תשתית אינטרנט במהירות עד 12 מגה, וטלפון ,במסלול הכולל 1000 דקות שיחה למספרים נייחים,  ובכפוף לתשלום חודשי מופחת, בתמורה להסכמה למסלול של 36 חודשים. על פי המבצע היה  זכאי לשני ממירים , אחד HD אך לא מג'יק , שהינו ממיר מקליט.   למרות זאת סיפקו לו 2 ממירי VOD, HD ומג'יק, ולכן נדרש לשלם 10 ש"ח, נוספים וסה"כ 309 ש"ח(צורף נספח 1 ו-2 ההסכם והתקנון|). תכנים נוספים שהוזמנו על ידו, לא נכללו במבצע ,ולכן היו כרוכים בתשלום נוסף:  עבור חבילת אגו ושירותי VOD. סה"כ אמור היה לשלם 355 ש"ח לחודש.

ביום  20.8 התחבר על פי בקשתו לשרותי ווידאו אנלוגיים בבית בנו במושב שדה משה הכוללים חבילת בסיס אנלוגית בלבד.

הובהר לו כי יכול לצפות בחשבוניות ובפירוט החיובים באמצעות ערוץ ייעודי בממיר ובאתר האינטרנט.

 ביום 23.11.10 נקשר עימם במבצע חדש, טריפל הוט מגה לשלש שנים- וחודשיים חינם בין ה- 23.11 ל- 23.1, ונהנה מחבילת הסטנדרט , 6 חבילות תוכן אקסטרה, תשתית אינטרנט במהירות עד 12 מגה , ושירות טלפון במסלול אקסטרה, הכולל 1000 דקות למספרים נייחים- תמורת 299 ש"ח (נספחים 4 ו-5).

בגין תלונות על תקלות נשלחו טכנאים ועשו כל מאמץ סביר לשיפור איכות השרות ולתקן התקלות על פי חובתם בהסכם. המחוקק לטענתה הכיר בצורך להגביל האחריות  בנזיקין אם עומדים בתנאי הרישיון .

ב-12.12.10 התובע העביר ללא רשותם את הממיר מביתו לבית בנו במושב, בניגוד להסכם ביניהם,  הם הבהירו לו זאת מספר פעמים- אך הוא בשלו. כך ב-18.1.11 וב-8.3.11 נמצאה התקנה של הממיר בבית הבן .

שמעתי את התובע ואת נציגת הנתבעת:

התובע טען כי הוא לקוח של הנתבעת מעת הקמתה משנת 1994 . הוא אישר כי הוסכם בחבילה הראשונה על תשלום 330 ש"ח, אך טוען שחייבו אותו יותר. לדבריו סה"כ גבו ממנו ביתר סכום של 2,599.39 ש"ח. טוען כי לאחר שביטל את הוראת הקבע הסכים בלית ברירה למבצע השני . לדבריו נסחט שכן  אחרת היה נקנס. הסכים לשלם  342.70 ש"ח ל-36 חודשים וחודשיים חינם. ואח"כ התקין בבית בנו , שם שומר על הנכדים, נקודה, תמורת תשלום 184.21 ש"ח, תוך שימוש בממיר שלו מקרית גת . לכן סה"כ היה אמור לשלם 330 ש"ח  ו-  184.21 ש"ח אך חוייב ב-600 ש"ח.

הנתבעת הסבירה כי טועה בסברו שבמבצע הראשון נכלל הכל: הוא הוסיף ויווה פלטינום ו-VOD וחוייב עבור זה . על כך התרעם התובע וטען כי היה לו אותם לפני כן והם לקחו לו את האגו  והויווה פלטינום. כמו כן הכחיש הטענה שהחיבור בבית בנו הינו אנלוגי ולא דיגיטלי.

כמו כן נטען על ידי הנתבעת כי הוא חוייב בשכירות של שני ממירים בתשלום 5 ש"ח כל אחד ולא היה הבעלים של הממירים שלקחו כי רק שכר אותם ולא קנה אותם כטענתו.